בן יוסף ולאה. נולד ביום כ"ה בכסלו תרצ"ה (20.12.1935) בשכונת אוהל-משה אשר בירושלים, בה נולדו גם הוריו. בן י"ב היה בהצטרפו ל"שירות-העם" ויצא לתפקיד מסוכן של העברת-נשק. הוא אף הצטרף לאחותו הגדולה ממנו ויצא אתה לביצורים בירושלים על אף מחאותיה של האם הדואגת. תשובתו היתה אז: "למות אפשר רק פעם אחת ויש לבצר את העיר". אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי רצו הוריו שילמד איזה מקצוע באחד מבתי-הספר המקצועיים בעיר, אך לבו משך אותו למקום אחר ולשטח אחר - ובעזרתה של תנועת "הנוער העובד", שאליה השתייך, נתאפשרה יציאתו, יחד עם כמה חברים, מירושלים לשפיים. בגיל ט"ז התיצב בלשכת-הגיוס וכשלא נתקבל נתעצב אל לבו ואז יצא ליגור בהכשרת "מגשימים". שם היה לכוורן מתוך צפיה ליום-הגיוס, ולאחר-מכן - ליציאה להיאחזות. אהבתו לילדים ולבעלי-חיים נתגלתה בו מנעוריו ואף כאן, בכוורת, התבלט כאוהב: הוא אהב את הדבורים שעליהן הירבה לשוחח. בתוך המשק השתלם בלימודי בית-הספר התיכון. התבלט בזיקתו החברתית, ביכולתו הארגונית ובנכונותו לשאת בכל עול אשר הוטל עליו. היה צנוע בהליכותיו, ידע לקרב את חברו הצעיר לעבודה ואף להרביץ תורה ודעת בחברתו. גויס לצה"ל בפברואר 1953. היה בקורס-קצינים ורק הספיק לעבור חמישה חודשים בו עד שביום י"ג באדר ב' תשי"ד (18.3.1954) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. לאחר נפלו נמסרה להורים התעודה והסיכה לאות, כי גרשון הוסמך לקצין (סגן-משנה). הכשרת "מגשימים" שבמשק נחשולים הוציאה חוברת לזכרו.